ימימה

אני בתוך הבית נמצא בתוך החדר האינטימי שלי, שלי החדר כתבו פעם תערובת אסקוט בשיר. למצוא בית בעולם, להרגיש מוזמנים, לחוות שיש לנו קרקע לדרוך עליה ושאנו אהובים ורצויים. זהו

מדוע אנו חוזרים שוב ושוב על התנהגויות שמזיקות לנו ולסובבים אותנו למרות שהבנו היטב את הבעיה? מספרים שציידי קופים היו משתמשים פעם במלכודת מאד פשוטה: מניחים ביער כד ובתוכו פרי

ילקוט שמעוני ירמיהו רמז שכה שלשה בנים הם אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב, ירמיה תבע

* נכתב מתוך דו שיח עם אשתי, ועם הספר "הורות כמעשה ניסים" של שי אור הילדים שלנו מבקשים שנשתנה עבורם. גם האישה. גם החיים. אבל זה לא החלק המטריד ביותר.

זה הסיפור על החשמלאי שלימד אותי ימימה. פעם אחת, היה היה חשמלאי שבא לראות את דוד החשמל בביתי המט ליפול. (טוב, בית ששכרתי, עם בעלי בית שגם הם די מטים