מיום ליום, מדור לדור, היא עומדת מול עצמה וצריכה לשחרר את עצמה, את האיש שלה, ואת הקשר ביניהם מחיבור שאינו חיבור, מ"הוא ימשול בך". שרה ורבקה – שתיים שהן אחת. שתי נשים, אבל לא שתי נשים. גלגול של אותה אישה מתפתחת ומשתנה. גלגול של דמות האישה שבאה להשלים את מה שחווה לא הספיקה.
שרה, מתחילה את המסע הזה, בעומק הבחירה שלה מחדש באברהם מתוך בית פרעה. ובכל זאת, הבחירה של שרה בחייה עדיין גנוזה, המילים עדיין נסתרות, מוחבאות. כמעט מנחשים אותן מאחורי הפרגוד של מה שהתרחש בארמונו של פרעה.
אצל רבקה, המילים יוצאות מן ההסתר – "נקראה לנערה ונשאלה את פיה". זהו רגע מכריע. כי סוף סוף שואלים. פתאום גם אי אפשר להאשים אף אחד. אי אפשר להרגיש מנוצלים. הנה שואלים את פיה.
לפתע זה לא כל כך ברור. האם אני רוצה? האם להיות בבית הזה שבו הברכה, אבל בו גם החופש וההכרח לבחור להיות? האם אסכים לבוא אל הבית שבו אי אפשר לברוח מנוכחות? אל הבית שבו את בוחרת במלכות שלך, בגדלות?
גם ישראל, כאשר יצאו ממצרים, היו צריכים להכריע – אלך. אמנם משה בא ובפיו הקריאה, לצאת לקראת הר סיני, אבל רק אם יאמרו נלך. רק אם יסכימו. זו יותר מהסכמה, זו נוכחות. זו בחירה עמוקה בחיים שעתידים להיות להם. זו יציאה מהעבדות, מהממשלה הכפויה. יציאה אל החיים ואל קשר של פנים אל פנים.
אודות המחבר
