⁠⁠⁠לא לפנות החוצה – או מה זה בעצם רב

נניח שבאיזה מקום חיים חבורה של אנשים. ונניח שהחבורה הזו מחפשת את ה'. מחפשת להתקרב. אבל נניח גם שהם לא בטוחים איך. פה מתחיל סיפור מעניין של מסע התקרבות לעצמם. 
לפעמים, נדמה שההתקרבות לה' וההתקרבות אל עצמנו הם שני דברים. כדאי לבדוק בכנות עד כמה אתה מאמין, לא בסיסמא אלא בחוויה הממשית, שההתקרבות אל עצמך היא בעצם ההתקרבות אל ה'? עד כמה ברור לך ששניכם רוצים אותו דבר? ובאותו עניין, עד כמה אתה מאמין שהתורה רוצה לספר לך איך להיות עצמך? לתת לך עצות איך להיות עצמך ואיך לנקות את החסימות שמפריעות לזה ויוצרות פער.
אז מה זה בעצם רב? זה אדם שמדריך אותך, על פי מה שקיבל מן התורה שבכתב ומן התורה שבעל פה, איך להצליח להיות אתה. איך לזהות בקרבך את מה שמונע ממך להיות אתה, ולהתגבר על המניעות הללו. בהקבלה, מה זה בעצם רב יישוב? זה אדם שמפנה את היישוב פנימה ועוזר לו להיות עצמו. עוזר ליישוב לגלות מה מונע ממנו להיות הוא. רב יישוב הוא לא אדם שאומר מה לעשות, שאומר מה "התורה" אומרת לעשות. אלא, מדריך איך ללמוד תורה באופן שיגלה לך מתוך עצמך את המסר האלוקי איך להיות אתה. לאדם הזה צריך להיות אמון גדול, שמתוך ההקשבה פנימה יתגלה ה' יתברך. הוא צריך לעמוד בפיתוי ולא לענות את התשובה של עצמו אלא לתת כלים. תורה בלי פערים, תורה מלאת אמון. רבנים, שמלמדים את הציבור להיות הם, ולא להמשיך את החטא העתיק של הפנייה החוצה לקבל תשובות.

אודות המחבר