ימימה

הריני מתחייב לעולם לא להתעייף. לא להגיע הביתה כי גם הגעתי אתמול. אני מתחייב אף פעם לא לצמצם את עצמי, לא בבית ולא בחוץ. אני מתחייב לגדול תמיד. אני מתחייב

חיים בוגרים פירושם "להתפשר". מתי בדיוק הגענו למסקנה הזו? למשל, בנישואין צריך "להתפשר", ולא להיות כמו אלה שיש להם ציפיות דמיוניות מחייהם, מהזוגיות שלהם ומעצמם. יש לי רעיון אחר להגדרת

הגיע הזמן לפטר את רגש האשם. הוא פשוט עובד גרוע. אני לא בטוח מי קיבל אותו לעבודה. אולי אני. אולי קיבלתי אותו בירושה עם העסק. זה נדמה שהוא תמיד היה