ימימה

אם אני אקשיב לעצמי מה יקרה? אני אהיה אגואיסט. האמת שזה נכון. אם נקשיב לעצמנו במקום להתעלם מהרצונות של עצמנו, מהרגשות, וממצבנו באופן כללי, אז נגלה משהו שאין לנו חשק

מאיפה שואבים כוח? מאין בתוכנו נובעת התנועה בחיינו? ההנעה? האש? בנקודה הפנימית בקרבנו יש כוח עצום, המסוגל להתעלות מעל המגבלות של עצמנו, ומעל המגבלות של הטבע. אבל הכוח הזה נסתר.

האישה, כאלוהים, בוראת עולמות, מולידה נשמות. "קניתי איש את ה'". איזו עוצמה. והנה בצל של כוחה הגדול נאחז גם המיותר, הצד השני. הנשיות, הזוגיות, והלידה הם מקור כוחה של האישה

האם זה נעים לשמוע מבן הזוג שלנו – "תעשה מה שאתה רוצה"? לכאורה, חופש. אבל קשר? לא בטוח. בן אדם בריא, רוצה שמישהו ירצה דווקא אותו, שמישהו יבקש את קרבתו.

להיות טובים לעצמנו זה מסוכן. זה לא טוב. זה אסור. זה לא רוחני. בקיצור, זה חטא.  אבל אז, אנחנו עושים קצת תיקון, קצת תשובה, ומבינים שלפעמים, במצבים מסויימים, מותר להתענג.